פסק-דין בתיק ב"ל 5355-09

רקע כללי

1.    בפנינו תביעה שהוגשה בעקבות החלטת הנתבע אשר קבע במכתבו מיום 28.7.09 כי התובעת אינה תושבת ישראל החל מיום 26.7.08 - יום נישואיה לתושב האזור וזאת מאחר ואינה מתגוררת בתחומי המדינה החל מתאריך זה. משכך אין היא מבוטחת במסגרת חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה- 1995 וחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994 . 

התשתית העובדתית הצריכה להכרעה

2.    התובעת נולדה בישראל בשנת 1991. אמה של התובעת ומשפחתה התגוררו בשנים הרלוונטיות לערעור בכפר קאסם ואילו אבי התובעת ומשפחתו התגוררו בכפר מסחה אשר נמצא באזור.

3.    התובעת נישאה ביום 26.7.08 למר שלבי שכר (להלן: "הבעל") תושב כפר מסחה.  את הבעל הכירה התובעת בכפר מסחה עת שהגיעה לבקר את משפחת אביה  (ראה - תצהיר העדות הראשית של מר שלבי שכר).

4.    לתובעת תעודת זהות ישראלית ובה מופיעה כתובתה בכפר קאסם. התעודה הוצאה לאחר לידת בנה בבית החולים בילינסון ביום 4.10.09.  (ראה - נספחים ו' ו- י' לתצהיר העדות הראשית של התובעת).

5.    במהלך הריונה טופלה התובעת בתחנה לבריאות המשפחה של כפר קאסם ובשרות רפואי דחוף בכפר ((ראה - נספחים ז-ח לתצהיר העדות הראשית של התובעת). ילדה שנולד כאמור ביום 4.10.09 טופל אף הוא בתחנת טיפת החלב ביישוב . (ראה - נספחים ח-ט לתצהיר העדות הראשית של התובעת).

6.    התובעת צרפה לתצהירה אישור כי היא מועסקת בחנות בחדרה לפיו היא החלה לעבוד שם  ביום 1.2.2010 בשעות עבודה גמישות. בנוסף צירפה העתקים ממכתבים אותם קיבלה לטענתה בכתובתה בכפר קאסם (נספח ד'), וכן אישור מיום 2.7.09 מעיריית כפר קאסם על מגוריה ביישוב ( נספח ג'), ) אישור על ניהול חשבון בנק בסניף כפר קאסם על פי בקשה מיום17.10.09 (נספח יג) - סמוך להגשת התביעה בבית הדין.

7.    לבית הדין הוגשו תצהירי עדות ראשית של התובעת, של הבעל ושל מר לוטפי בדיר (דודה של התובעת) וכן הודעת העד מר אסמאיל בדיר (סבה של התובעת) בפני חוקר המוסד (נ/2) ותצהיר שערך מר בדיר ביום 15.8.09 שלא במסגרת תצהירי העדות הראשית שהגישה התובעת בהליך זה. משכך מר אסמאיל בדיר, זומן ליתן עדות בהליך זה מטעם הנתבע.

השאלה שבמחלוקת הינה היכן היה מרכז חייה של התובעת בתקופה הרלוונטית לתביעה - האם בכפר קאסם כגרסתה או שמא בכפר מסחה שבאזור כגרסת הנתבע?

            המסגרת הנורמטיבית

8.    שאלת התושבות הינה שאלה שבעובדה. הנטל להוכיח את עובדת התושבות מוטל על הטוען לה (ראה - דב"ע נב/0-100 המוסד לביטוח לאומי - אמנה אערער פד"ע כה 107, 111) . ב

כן נפסק כי הרישום בתעודת הזהות של אדם הוא לא רק אמצעי זיהוי אלא גם ראיה לגבי מקום מגוריו, ראיה הניתנת לסתירה (ראה נה/0-132 המוסד לביטוח לאומי - חלואני מלכה עלי פד"ע כט' 197, 199). עוד נפסק כי במקרה שהתובע הוא בעל תעודת זהות ישראלית, הנטל להוכיח שאין הוא תושב ישראל רובץ על כתפי הנתבע (ראה - דב"ע נו/0-229 נאסר נוואל - המל"ל, לא פורסם; עב"ל 1326/01 עזבון המנוח ראשד אבי עסב - המוסד לביטוח לאומי מיום 14.8.03, פורסם בנבו; עב"ל 339/97 עזבון המנוח עובד שישא ז"ל - המוסד לביטוח לאומי ואח' פורסם בנבו). ב כן נפסק כי אם הנתבע יצליח לשכנע את בית הדין, כי התובע אינו מתגורר דרך קבע היכן שהוא טוען, אזי, הנטל עובר לתובע להוכיח, כי מקום מגורי הקבע שלו בתוך מדינת ישראל (ראה - דב"ע 3-7/97 נאיל עוויסאת נ' המל"ל פורסם בנבו).ו

הכרעה

נקדים ונציין כבר כאן כי יישום המסגרת הנורמטיבית ביחס למקרה שבפנינו מוביל למסקנה  כי דין התביעה להדחות. זאת נוכח דברי סבה של התובעת בהודעתו לחוקר הנתבע, נוכח הסתירות בגרסאות העדים מטעם התובעת ונוכח ממצאי ביקורו של חוקר הנתבע במקום המגורים הנטען של התובעת בכפר קאסם ונפרט:

13.  סבה של התובעת, מר איסמאיל בדיר (להלן: "מר בדיר" או "הסב") אשר בביתו טענה התובעת כי היא מתגוררת מסר בעדותו בפני חוקרי הנתבע, ביום 23.7.09 כי מרכז חייה של התובעת בתקופה הרלוונטית הינו בכפר מסחה וכי היא לנה בביתו רק כאשר יש לה "סידורים" כמו תור לקופת חולים וכדומה. כן העיד כי התובעת לומדת נהיגה באריאל מכיוון שהדבר נוח לה וקרוב יותר לביתה היות והמורה לנהיגה בא לקחתה מהמחסום בבידיה  (ראה - נ/2).

14.  אכן נכון כי לאחר מתן ההודעה כאמור, חתם מר בדיר על תצהיר ביום 15.8.09 לפיו בתו (אם התובעת) מתגוררת יחד עם ילדיה וביניהם גם התובעת בביתו בכפר קאסם. דא עקא שתצהיר זה הינו כללי, חסרים בו פרטים מהותיים כמו למשל מועד תחילת המגורים, האופן והתכיפות בו התובעת נפגשת עם בעלה כמו גם התייחסות לשאלה היכן משוכנים התובעת וילדה בביתו. לא זו בלבד שתצהיר סתמי זה סותר את הודעתו של הסב כאמור (נ/2) אלא שמר בדיר אף לא זומן ליתן עדות בפני בית הדין מטעם התובעת חרף הרלוונטיות של עדותו.

15.  בעדותו בפני בית הדין כעד שהוזמן מטעמו של הנתבעת - מסר מר בדיר גרסה שונה מקודמותיה לפיה התובעת הייתה באה לביתו בכפר קאסם למשך כמה ימים והולכת לבעלה לכמה ימים (ראה - עמ' 7 לפרוטוקול, ש' 24-25). עדות זו לא תאמה אף את גרסת התובעת בתצהירה.

16.  שכן, התובעת לא הזכירה כלל בתצהיר העדות הראשית שערכה את ביקוריה במסחה אצל בעלה ולא הצליחה להסביר באופן המניח את הדעת השמטה זו (ראה - עמ' 3 לפרוטוקול ש' 23-24). עם זאת, התובעת אישרה בעדותה בבית הדין את "הדין וחשבון הרב שנתי" המפורט (נ/1) אותו מילאו לגרסתה חוקרי הנתבע בביקורם בבית סבה ביום 23.7.09 וזאת למרות העובדה כי הדוח הנושא את חותמת הנתבע מיום 18.8.09, מציין כי היא מבקרת בסופי שבוע במסחה ( ראה - עמ' 3 לפרוטוקול ש' 5-6).